איך יודעים אם העיצוב מתאים לעסק, מעבר ל״אהבתי״?

קיבלת כיוון עיצובי. אתה אוהב חלק ממנו, לגבי חלק אחר אתה לא בטוח, ומישהו מהצוות כבר ביקש להחליף את הצבע. כדי להתקדם, צריך להבין מה עומד מאחורי התגובות האלה ומה באמת דורש שינוי. הטעם שלך הוא חלק מהשיחה, וכדאי לתת לו מילים מדויקות.

חוזרים למה שהעיצוב אמור לעשות

לפני שבוחנים כיוון, כדאי שיהיו מולך כמה משפטים על העסק: למי הוא פונה, מה הוא מציע, איזה אופי מתאים לו ואיפה העיצוב ישמש. המשפטים האלה הם בסיס משותף לדיון. אם הצוות לא מסכים עליהם, קשה לצפות שהעיצוב יפתור את חוסר ההסכמה.

למשל, אם רוצים שמקום ירגיש יומיומי ונגיש, אפשר לבדוק אם השפה שנבחרה תומכת בכך. אם רוצים להציג שירות מורכב, צריך לראות שיש מקום להסבר ברור. ״מקצועי״ או ״יוקרתי״ לבדם אינם מספיקים; כדאי לתאר איך זה אמור להיראות ולהרגיש במקרה של העסק שלך.

מפרידים בין כמה סוגי משוב

תגובה לעיצוב יכולה לעסוק בהתאמה לעסק, בשימושיות או בהעדפה אישית. ״זה מרגיש רשמי מדי לקהל שלנו״ היא שאלה על התאמה. ״לא מצליחים לקרוא את המחיר״ היא בעיה בשימוש. ״אני מעדיף ירוק״ היא העדפה. כל אחת ראויה לשיחה, אבל כל אחת דורשת בירור אחר.

כדאי לומר מה ראית ומה הפריע לך לפני שמציעים פתרון. אם מבקשים רק להגדיל, להקטין או להחליף צבע, אפשר לבצע את הבקשה ולהחמיץ את הבעיה שהובילה אליה. כשמסבירים מה צריך להשתפר, נפתח מקום לפתרון מתאים יותר.

רואים את הכיוון בתוך שימוש אמיתי

קל להתווכח על פונט כשהוא מוצג לבדו. יותר מועיל לראות אותו בכותרת, בפסקה ובפרטים הקטנים. אותו דבר נכון לצבע, לצילום ולאלמנטים גרפיים. הם צריכים לעבוד יחד בחומר שהלקוח יפגוש.

בחוברת שעיצבתי לרועי לב רן, ״6 חוקי הברזל לדיבור יעיל מול מצלמה״, אפשר לראות כותרות, פסקאות, איורים והדגשות בתוך עמודים מלאים. כך אפשר לבדוק את השפה הירוקה והשחורה יחד עם התוכן: מה רואים קודם, איפה מתחילים לקרוא והאם ההדגשות עוזרות להבין את הרעיון. זו שיחה מדויקת יותר מהשאלה אם אוהבים ירוק.

נותנים משוב שאפשר לעבוד איתו

במקום ״זה עמוס״, אפשר לומר: ״במסך הזה אני לא יודע איפה להתחיל לקרוא, והמידע החשוב נמצא נמוך״. במקום ״זה לא אנחנו״: ״הצילום מרגיש רשמי, ובמפגש עם לקוחות אנחנו הרבה יותר ישירים ויומיומיים״. במקום ״תעשה יותר בולט״: ״אני רוצה שיבינו קודם מה השירות, ורק אחר כך יקראו את ההסבר״.

לא צריך להשתמש במונחים של מעצבים. תיאור ברור של התחושה ושל המקום שבו היא נוצרת מספיק כדי להתחיל בירור. כדאי גם לציין מה עובד וצריך להישמר, כדי שהתיקון לא יפגע בחלקים שכבר פתרו את הצורך.

שואלים אנשים שיכולים לעזור בהחלטה

אם רוצים לקבל תגובה מאדם נוסף, כדאי לבחור מישהו שמכיר את הקהל או דומה לו. שאל אותו מה הוא מבין מהחומר, איפה הוא מחפש מידע ומה לא ברור לו. תגובה כזאת יכולה ללמד יותר מבחירה בין ״יפה״ ל״לא יפה״.

כמה תגובות אינן מחקר שמוכיח שהעיצוב יצליח. הן יכולות להציף שאלה שכדאי לבדוק. חשוב גם להחליט מי מרכז את המשוב ומי מאשר, אחרת המעצב עלול לקבל בקשות סותרות בלי סדר עדיפויות.